גמרא
פירוש
תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ה׳:ד׳} לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב מָה הֲטָבָה רְשׁוּת אַף הֲרָעָה רְשׁוּת איָצָא נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל שֶׁאֵין הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.
חַד קְרָא לְמִיפְטְרֵיהּ מִקׇּרְבַּן שְׁבוּעָה וְחַד לְמִיפְטְרֵיהּ מִן לָאו דִּשְׁבוּעָה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
משנה. נדר בתוך נדר. כתב הר״ן (דף יח. ד״ה הכא במאי עסקינן וכו׳) וז״ל וראיתי לקצת מפרשים שנדחקו להעמידה וכו׳ שאף בענין זה חמור נדר משבועה שהאומר קונם עלי ככר זה קונם עלי ככר זה חייב ב׳ ומי שנשבע ב׳ פעמים שלא יאכל ככר אחד ואכלו אינו חייב אלא אחת וכו׳ עכ״ל. אליבא ד״קצת מפרשים״ נדר חל על נדר בכל נדרי איסור. ויש לחקור בשיטתם – האם חייבים פעמיים משום מעילה או״ד רק ב׳ פעמים בל יחל. מסתבר שהנודר עובר על בל יחל פעמיים אולם מועל רק פעם אחת שהרי בפעם השנית שנדר לא הוסיף קדושה בחפצא. אמנם יש מקום לבעל דין לבוא ולומר שהמעילה בקונמות אינה תלוי׳ בחלות ההקדש אלא באיסורי הנדר, ומאחר שהנדר השני מוסיף איסורי נדר אף דין מעילה חל פעם שנית. לפי״ז שונים נדרי איסור מהקדש דעלמא שכן המעילה בנדרי איסור תלויה בחלות האיסורים אבל המעילה בהקדש דעלמא תלויה בחלות הקדש בחפצא. לכן מי שהקדיש חפצא כמה פעמים אינו מועל אלא אחת ואילו מי שאסר דבר בנדר כמה פעמים מועל על כל א׳ וא׳. והשיג עליהם הר״ן וז״ל והשמועה עולה לפירוש זה בקושי ודוחק דא״כ למה ליה לתנא דמתניתין למתנייה האי דינא בנזירות לתנייה בנדרים ועוד דהיכי הוה ס״ד לאוקמי הא דמי שנזר שתי נזירות וכו׳ באמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר דא״כ מאי מנה את הראשונה והלא כשמנה את הראשונה מנה גם את השניה דשניהם מנין אחד להם אלא שהוא חייב כשעובר על נזירותו שתים ועוד מאי עלתה לו שניה בראשונה והרי אין השניה חלה אלא לענין שאם אכל ענבים בתוך ימי נזירותו חייב שתים ולמה הוא צריך שתעלה לו וכו׳ עכ״ל.א ויתכן שדינם של ״קצת מפרשים״ שלוקה ב׳ על אכילה אחת נאמר בנדרי איסור ולא בנזירות. שונה נזירות מנדרי איסור דעלמא שכן עיקר חלות הנזירות היא להחיל שם נזיר בגברא ולא להטיל איסורים על חפצא. בהתאם לכך ההתפסה בנזיר מועלת דוקא בהתפסת גברא בגברא כשהמתפיס נודר הריני כזה ומתפיס בנזיר שעובר לפניו. ואילו כשמישהו מתפיס יינו ביין נזיר אין התפסתו חלה לפי שאין איסורי הנזירות חלים בחפצא של היין.ב לכן מסתבר שא״א להוסיף קדושת נזיר בגברא ומאחר שנזר פעם אחת קבלת הנזירות השניה אינה מטילה עליו קדושת נזיר נוספת על קדושת הנזיר הראשונה. ולפיכך אינו לוקה פעמיים על היין. אמנם ניתן לחלק בין האיסור דבל ישתה לבין האיסור דבל יחל. האיסור דבל ישתה יין חל משום חילול קדושת הגברא דנזיר ובכן בנזר שתי פעמים מכיון שחלה רק קדושת נזיר אחת, לוקה משום בל ישתה פעם אחת בלבד. באשר לאיסור דבל יחל אפשר לומר שהוא תלוי במעשה הנדר (וכשיטת הרמב״ם במדיר ומודר, עיין לעיל בר״ן דף טו. ד״ה הלכה וכו׳ ובשיעורים שם), והואיל ונדר פעמיים להיות נזיר חל איסור בל יחל פעמיים ולוקה על כל א׳ וא׳. הר״ן דוחה שיטת ״קצת המפרשים״ והוא מבאר משנתנו שאין איסורי נדר ונזירות חלים ע״ג איסורי נדר ונזירות אך דין נזירות חל בנוגע לחיוב למנות ב׳ פעמים המלאת דימי דנזירות. (ועיין ברשימות שיעורים לשבועות ונדרים חלק א׳ בענין נזירות חלה על נזירות דף קכ״ו-קכ״ח). אמנם תתכן דרך שלישית בסוגייתנו דהיינו שאין נדר איסור חל ע״ג נדר איסור משום הדין הכללי שאין איסור חל על איסור. לעומת זאת, נזירות חלה על נזירות בין לענין קיום מלאת הימים בין לענין איסורי הנזירות. שני דיני הנזירות תלויים זה בזה. ומאחר שנזירות חלה על נזירות בנוגע לקיום ספירת המלאת של ימי הנזירות ה״ה שחלין ביחד בנוגע לאיסורי הנזירות. ע״פ דרך זו מוסבר למה נקטה המשנה את דינה דוקא בנזירות ולא בשאר נדרי איסור שכן דוקא איסורי נזיר חלים על איסורי נזיר ולא איסורי נדר דעלמא. ובהתאם לדרך זו עלינו להבין את המחלוקת בין רב הונא לבין שמואל. שמואל סובר שאף הריני נזיר היום והריני נזיר היום חל ורב הונא סובר שצריך לנזור הריני נזיר היום הריני נזיר למחר. וי״ל שרב הונא סובר שנזירות חלה על נזירות רק בתוספת איסורים, ולכן צריך להוסיף יום א׳. הואיל והנזירות השניה חלה להוסיף איסורי נזיר לעוד יום הוא חלה גם לענין מלאת ימים נוספת. מאידך לדעת שמואל חלה הנזירות השניה בנוגע לספירת המלאת בלי תוספת איסורי נזיר. ובכך אף מוסבר. מה שמודה רב הונא בשקבל עליו שתי נזירויות בבת אחת ששתיהן חלות שכן בקבלת שתיהן בבת אחת חלות שתי הנזירויות לאסור אותו באיסורי נזיר – כי א״א להפריש ביניהן.רשימות שיעורים שנאמרו על ידי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל, נערכו על ידי הרב צבי יוסף רייכמן (CC-BY-NC 4.0)
הערות
א עיין ברשימות שיעורים לשבועות ונדרים חלק א׳ דף צו - צן ודף קכו - קכח.
ב עיין ברשימות שיעורים לשבועות ונדרים חלק א׳ דף י״ח וקכ״ט.
הערות
Gemara
Peirush